תנועה ומשחק כמצפן לביצועים והתנהלות : ארד סקוול

 לשחק או לא לשחק זאת השאלה:

יונקים צעירים מגזעים שונים וחיות שונות נוהגים לשחק. זהו תהליך אבולוציוני טבעי.
‎במשחק החופשי והכללי הם מפתחים גוף חזק ויכולות פיזיות ההכרחיות להישרדות. במשחק שכזה הם גם נחשפים למיומנויות
 שיעזרו להם  באינטראקציות חברתיות ורגשיות. לעתים המשחק מתנהל לבד ולעתים בזוגות או קבוצות קטנות. זה מודולרי ללא התחלה וסיום.

במשחק המשותף- התמזגות, הם לומדים לשתף פעולה, להסתדר על אף הטמפרמנטים השונים וללמוד דרך צפייה, ניסוי בדיקת
 גבולות. כאשר משחקים משחקים בעלי סיכון הם לומדים לקחת אחריות על המעשים, להתמודד עם ומול פחד וחוסר וודאות,
 מבלי לאבד עשתונות- פקטור שעתיד להציל להם את החיים במצבי חירום. 

חוקרים שונים ערכו ניסויי מעבדה כאשר מנעו מהחיות ( ארנבים וקופים) הזדמנות לשחק ולנוע בתהליך ההתפתחות שלהם
אם כי לא נאסר או נמנע אינטראקציה חברתית. התוצאות היו ברורות. אותם חיות שהשתתפו בניסוי, בבגרותם, הוגדרו 
"כנכים מבחינת ביצוע, ניהול והתנהלות". החוקרים רצו לבדוק איך אותם חיות יגיבו בסביבה חברתית וראו שכאשר שובצו 
בסביבה מאתגרת וסיכונית הם הגיבו בקיצוניות לסיטואציות ללא יכולת שליטה ובקרה - קופאים במקום ולא סורקים את
 הסביבה כפי שחיות שקיבלה זמן משחק- playfulness מסוגלים. שחייה שנמנעה ממנה משחקיות משובצת עם חייה אחרת
 היא לא מתפקדת  ומראה על סימני אגרסיה ותוקפנות. הם לא לומדים להגיב לאותות חברתיים של חיות בסביבתם. כהמשך
 ישיר לאותם ניסויים  ראו שמוחם של אלו שקיבלו זמן משחק תנועתי וחושי היה גדול יותר משמעותית.

ילדים אנושיים צריכים זמן משחק תנועתי וחושי לא פחות ואף יותר מכל חייה אחרת בטבע. תצפיות, שיחות ומחקרים של
 אנתרופולוגיים שחקרו את חייהם של שבטים ציידים לקטים במספר יבשות ומדינות בעולם העלו כי ילדים ללא יוצא מן
 הכלל, כבר מגיל 4, חופשיים לשחק כמה ואיך שהם רואים לנכון ללא תלות במבוגר שיארגן עבורם את האירוע או הסביבה.
כאשר שאלו את בוגרי השבטים וביקשו הסברים לחופש והמותרות של ילדים להתנועע כך, הם השיבו שזוהי חובתם הערכית,
 החינוכית וההורית. ככה הם ילמדו מיומנויות לצמיחה במהלך ציר הזמן ההתפתחותי שבו המוח מתעצב, הגוף גדל והרגשות
 מסונכרנים. אותם אנתרופולוגיים מצדם השיבו שהם ראו ילדים שמחים, משתפי פעולה, מותאמים לשינויים, בעלי חוסן מנטלי
 ופיזי, יותר מאי פעם. 

מזווית ביולוגית ואבולוציונית, משחק הנו החותם של הטבע לדאוג שכך ילדים ירכשו כלים לטובת רווחה נפשית וצמיחה לתוך
 בגרות עמוסת שינויים. מזווית דתית יותר נוכל לומר שהמשחק הנו מתנה אלוהית ששווה לחיות עבורו והוא כוח מניע לעבר
 אמונות וטקסים. ב50-60 שנים האחרונות ההזדמנויות המשחקיות הולכות ומצטמצמות. בעיקר המשחק המוטורי-חושי. 
הגרפים מראים על עליה לינארית בחופש של ילדים לנוע בתוך הסביבה ללא תלות וללא הנחיות מצד המבוגר. סוגיה זו תועדה
 ותויקה במסמכים ומחקרים רבים מצד היסטוריונים ומדענים מתחומי החברה והרוח. בטווח העשורים של שנות 50-80 היו
 הזדמנויות  נהדרות למשחק חופשי- פיזי ומוטורי טהור. גם בזמנו היו קיימים בתי ספר אך החשיבה שלימודים הם בעדיפות
 עליונה הייתה פחותה. ולכן נראו פחות שעות לימוד, העדר שיעורי בית והמשחק שבחוץ היווה ללמידה משמעותית. יש
 שיאמרו שהלמידה באותן שנים הייתה דומה יותר ללמידת ציידים לקטים מאשר ללמידה המערבית העכשווית שלנו. תקופות
 אלו סימלו את הרחוב והשכונה כמקום שיש לשחק בו ומתוך כך כישורים חברתיים התפתחו- הכרנו יותר ילדים חדשים,
 הכרנו שכנים, היינו עצמאיים יותר.  

כיום, מרבית הילדים עמוסים בלוחות זמנים ולוזים ששופעים בחוגים, פעילויות מובנות ומפגשים מתוכננים. הורים רבים
 שאינם בקיאים בתהליך ההתפתחות והמשחק יגדירו תהליך כזה כמשחק או חופש עבור הילדים. למעשה זה אינו מדויק. על פי
 הגדרת חוקרי משחק, משחק אמיתי חופשי בהגדרתו הנו יזמות עצמאית ופרסונלית המנוהלת ומודרכת על ידי המשתתף עצמו. 
  המילה מנוהלת היא המשמעותית ביותר!. 
חלק קטן מהסיבות שישנה ירידה משמעותית במשחק התנועתי חושי:
1- עלייה בחשיבות של בתי ספר, למידה והצטיינות. 
2- צורך של המבוגר להיות למתווך והמנהל של התנהלות משחקית, למעשה ההורה מתנהל בדיוק כמו בית ספר אנושי- הוא
 קובע שעות, זמנים, סיליבוס.  המבוגר האחראי מאמין שהדרך הטובה יותר תהיינה באמצעותו. אין אפשרות לילדים לטעות,
 ליפול, להיחשף, להיפצע, להתחספס. 
3-חרדות ופחדים מהסביבה הקרובה, מדיה ותקשורת. הרבה מאתנו מבינים שזה אבסורדי וקיצוני דאגת היתר אך יחד אם זאת
 החברה יוצרת דפוסי נורמה שקשה להתנער מהם. 
4- שינוי מבנה השכונות- גן שעשועים אחד למאות משפחות, שימוש בתיחום הסביבה המשחקית תנועתית. 
5- יותר רכבים על הכביש
6- עלייה קיצונית בשימוש טכנולוגיה לשימוש משחק.
7- העדר מודעות, אנשי מקצוע איכותיים והתערבות של מועצות, ראשי ערים ומקבלי החלטות.
8- הנעלה והלבשה הפכו להיות בעלי אוריינטציה לאופנה ופחות עבור נוחות.

ישנו שאלון שנקרא-the interna-external focus of control scale שבדק את הכמות והאיכות של זמן משחק
 תנועתי של ילדים לאורך שלושת העשורים האחרונים ומצא שיש ירידה חדה ורצופה באופן שבו ילדים תופסים משמעות
 ושליטה על חייהם. הם מתבססים על כך שחייהם מבוססים על מקריות, מזל, החלטות של מבוגרים. נתונים אלו משמעותיים
 בכדי להבין את הקשר שבין חרדות לדיכאון בקרב ילדים צעירים. דבר אחד כיום ברור לפסיכולוגיים התפתחותיים והוא
 שהעדר תחושת שליטה פנימית ( שליטה שנוצרת בין היתר במשחק מוטורי- יצירתי-חושי) יוביל לגידול בחרדות ודיכאון. 
אלמנט נוסף שנמצא בעלייה משנות ה80 הוא תחושת הנרקיסיזם  של צעירים- מגיע לי, יעשו בשבילי, אני הכי טוב. ומאידך
 ירידה בתכונות כגון אמפטיה ויכולות יצירתיות. אז למרות שאין קשר מחקרי ישיר ( סיבה ותוצאה) בין העדר משחק לסיבות
 שצוינו לעיל אך בין הדברים והרמיזות נוכל לעמוד שיש כאן מספיק סיבות טובות ומבוססות לדאגה ותכנון מסלול מחדש.

 

המשחק החופשי והפיזי הוא המקום של ילדים להכיר בשליטה שלהם, או המקום היחידה למעשה שהם באמת בשליטה מלאה,
 ואם ניקח את זה מהם לקחנו את ההזדמנות לפתור בעיות, להתמודד עם שינויים ולפתח כישורי חיים הכרחיים. משחק 
 בכלליותו  הוא המקום שבו ילמדו להסתדר מול שונים מהם, המקום להבנה של שפת גוף, חמלה, התחשבות. משחק פיזי
 בבסיסו מייצר יצירתיות ויזמות, הובלה וקבלת החלטות תחת לחץ. אולי זה המקום לדוגמא להוריד מקצועות לימוד מסוימים
 ממתכונת  הלימודים ולהוסיף יותר חוויות פרסונליות, הנעה עם חושים, חיבור אל הטבע, תנועה תנועה תנועה.
https://youtu.be/Bg-GEzM7iTk- (סרטון נפלא של החוקר פיטר גריי הנותן זווית על אותן נקודות שנכתבו)

מילים אחרונות..
אנו בחברת הבוגרים גרמנו לכל זה לקרות. לילדים לזוז פחות, לשבת יותר, לחלות יותר, להבין פחות. 
הדבר הראשון שחשוב שנעשה זה להודות ולהכיר בכך. זוהי אכן בעיה רצינית. יתכן ונצטרך לחשוב על סידור מחדש של
 חשיבויות, ערכים, העתיד, הזדמנויות בלתי חוזרות. עד אז נשכיל להבין שהגוף הוא מצפן לרגשות, הוא ברומטר להתנהגויות
 והבנייה קוגניטיבית. ילדים באים דף חלק לעולם, הם נולדים מבטן אימם לתנועה ובתנועה. אין דרך אחרת לשרוד. הם נועדו
 לכך ביולוגית.  

בברכה,
ארד סקוול- דוקטורנט לתנועה מוטורית, משחקיות, פיתוח הספורטאי השלם ומתודות הוראה
 בשיטת Ecological Dynamics.  מנכל ויזם של חברת ספידאיט חושבים קואוראדינציה.