לשחק עם ילדך זה לא משחק אלא אם כן שניכם נהנים
לשחק עם ילדינו: האם צריך, ואם כן, איך? אם תחפשו בגוגל ביטויים כמו "משחק עם ילדים", תמצאו המון מומחים שאומרים לכם כמה חשוב משחק הורה-ילד והתמורה לשני הצדדים. הם מתארים את זה כדרך עבורכם (ההורים) להתחבר ולהכיר את ילדיכם, דרך להשתעשע ולקבל פעילות גופנית בריאה, ודרך לעזור לילדיכם ללמוד מיומנויות חדשות. עם זאת, גם תמצאו פוסטים של הורים, בעיקר אימהות, שמתוודות שהן משחקות עם ילדיהם מכיוון שהן מרגישות מחויבות ואשמות במידה ולא. האמת, לרוב הן לא נהנות מכך. זאת אומרת התגמול אינו הדדי. ילדים השולטים בהורים דרך משחק: רבים מאלה שאמיצים מספיק כדי להודות שהם לא נהנים לשחק עם ילדיהם (או לפחות שלפעמים הם לא אוהבים את זה) למדו בתהליך ההורי שלהם-שכולל התייעצויות עם מכרים, שיחות עם מומחים, רשתות חברתיות, שהם לא אמורים לשלוט במשחק וצריכים לאפשר לילד לקחת את ההובלה, אבל הם הולכים רחוק מדי עם הרעיון הזה. הבעיה היא שהדרך בה ילדים רוצים לשחק היא לרוב לא הדרך בה ההורים רוצים לשחק. ראשית, ילדים אוהבים לעשות את אותו הדבר שוב ושוב. הם מחוברים לזה. כך הם לומדים; כך הם מתאמנים במיומנות עד שהם יבצ...